• עו״ד אייל אבולפיה Eyal abulafia Adv.

זיכוי חריג מעבירת גרימת חבלה של ממש בתאונת דרכים - קבלת טענה מקדמית כי כתב האישום אינו מגלה עבירה

ביהמ"ש לתעבורה מקבל טענת עו"ד אייל אבולפיה לפיה ניסוח האישום כנגד הנאשמת אינו מגלה עבירת גרימת חבלה של ממש לצידה פסילת רישיון מינימלית חובה בת 3 חודשים, שכן אינו מתאר קשר סיבתי בין התאונה לחבלות הקשות שעליהן אין מחלוקת, מזכה את הנאשמת מהעבירה ומורה על מחיקת חלקים מכתב האישום.

כנגד לקוחה חשובה של משרד עו"ד אייל אבולפיה הוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות, סטיה מנתיב, גרימת נזק לרכב וגרימת חבלות של ממש לאדם שעמד על המדרכה, מצדו השני של הרכב.

לפי גרסת הנהגת, בדרך להוריד ילדיה בגן השתרכה ב"פקק" עם עצירות מלאות לסירוגין של רכבה ברחוב צר וחד סיטרי מאחורי משאית אשפה, ובשלב מסויים מרכב שנסע בינה לבין משאית האשפה, ירדה ילדה אשר חצתה את הכביש לבית ספר סמוך.

בשלב זה, בהתה לפתע הילדה בנהגת ונראתה במצוקה ובמצב של מחנק, כך קרה שהנהגת הסיטה מבטה מהכביש, התדרדרה הצידה ופגעה קלות ברכב חונה.

הנהגת ירדה לבדוק אם נגרם נזק לרכב ואז נדהמה לגלות כי בצדו האחר של הרכב, על המדרכה, שוכב קשיש נאנק מכאב ברגלו.

הקשיש פונה לביה"ח שם עבר מספר ניתוחים בשל שברים בקרסול.

רק לאחר מכן הסתבר לנהגת כי בביה"ס הסמוך לומדים ילדים בעלי מוגבלויות, ועל כן ככל הנראה טעתה לחשוב כי הילדה שבהתה בה במצוקה.

את משטרת ישראל לא עניינו הסברי הנאשמת, אשר צריכה לקבל תעודת הוקרה בשל רגישות יתר לבעלי מוגבלויות ולא כתב אישום, ועל אף כי מדובר בצירוף מקרים נדיר בעטיה של תאונת פח שכמותה מתרחשות בכל רגע נתון עשרות מבלי מעורבות משטרתית, זו בחרה להגיש נגדה כתב אישום חמור המייחס לה שורת עבירות, החמורה ביניהן עבירה לפי סע' 38 לפקודת התעבורה, גרימת חבלה של ממש, אשר לצידה עונש פסילה מינימום חובה של 3 חודשים, ומתחמי הענישה לגביה נעים בין 3 חודשי פסילה ועד למאסר בפועל ממש. גם ניסיונות להגיע להסדר טיעון ללא פסילת רישיון לא הואילו.

משכך - לא נותר אלא להפשיל שרוולים ולהעלות את כלל הטענות הרלוונטיות. ואכן, כבר במסגרת דיון ההקראה, העלה עו"ד אייל אבולפיה טענה מקדמית לפי סע' 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי ולפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה שכן נכתב בכתב האישום כי הרכב החונה בו פגעה הנאשמת נהדף לכיוונו של המעורב, אך לא צויין כי הוא פגע במעורב. כך לא היה ברור מכתב האישום כיצד "כתוצאה מהתאונה" נחבל המעורב, האם כתוצאה מפגיעה ישירה של הרכב החונה, האם מפגיעה שגרמה לנפילתו או שמא מנפילה כתוצאה מבהלה מרעש התאונה.


גם לאחר שנטענה הטענה והתבקשה התביעה להגיב לה, השיבה בצורה ערטילאית וחסרה כי כתב האישום כן מגלה עבירה, זאת מבלי להתמודד עם טענותיה הספציפיות של הנאשמת.

במצב דברים זה, כאשר התביעה לא התמודדה עם טענות ההגנה ואף לא ביקשה לתקן את כתב האישום, וכאשר "אין לו לדיין אלא את שרואות עיניו", לא נותרה לביהמ"ש ברירה אלא להורות על זיכוי הנאשמת מעבירת החבלה של ממש, ונותרה היא להתמודד עם האישום הנוגע לתאונת הפח, תוך שאינה עומדת היא עוד בסיכון לשלילת רישיונה.


243 צפיות