כיצד הסתיים תיק תאונת דרכים עם שברים מרוסקים בקרסולו של מעורב ללא יום אחד של שלילת רישיון?

לאחר שביהמ"ש לתעבורה מקבל טענה משפטית מקדמית שטען עו"ד אייל אבולפיה ולפיה כתב האישום בניסוחו אינו מגלה עבירת גרימת חבלות של ממש כתוצאה מתאונה, בהיעדר תיאור קשר סיבתי בין התאונה לחבלות שתוארו, מגבש עו"ד אבולפיה הסדר לפיו על הנאשמת ייגזרו קנס בלבד ופסילה על תנאי לשיקול דעת ביהמ"ש, אשר דוחה את עתירת התביעה לפסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים, וגוזר פסילה על תנאי של חודש אחד למשך שנה אחת בלבד.

כנגד לקוחת משרד עו"ד אייל אבולפיה הוגש כתב אישום חמור לפיו בזמן נסיעה ברחוב חד סטרי צר, סטתה מנתיבה, פגעה ברכב חונה והדפה אותו לעבר בעליו שעמד באותה עת בצד השני של הרכב, על המדרכה. כתוצאה מהתאונה, כך נטען בכתב האישום, נגרם נזק לרכב וכן נגרמו חבלות של ממש למעורב, בדמות שברים מרוסקים בקרסול שהובילו את המעורב לחדר הניתוח ולהשתלת פלטינה בקרסולו.

בכתב האישום יוחסה לנאשמת בין היתר עבירת חבלה של ממש, אשר לצידה פסילת מינימום של 3 חודשים חובה.

לטענת הנהגת, נסעה במהירות אפסית שכן עמדה בטור מכוניות שהזדחל אחרי משאית אשפה, כשבשלב מסויים רכב שנסע לפניה, עצר מול כניסה לבית ספר שבמקום וממנו ירדה ילדה אשר חצתה את הכביש. לפתע, הבחינה בילדה בוהה בה ונראה כי משתנקת, מה שגרם לנהגת, מתוך דאגה לשלום הילדה, להמשיך להסיט מבטה ותוך כך פגעה ברכב החונה. כאן

המקום לציין כי בדיעבד הסתבר לנהגת כי מדובר בבי"ס בו כיתות לימוד לתלמידים על הרצף האוטיסטי, נתון שככל הנראה מסביר את טעותה אודות מצב הילדה.

לאחר שהתביעה התעקשה לנהל את התיק כנגד הנאשמת למרות נסיבות המקרה המצערות ועל אף שהסטת מבטה נבעה מרגישות לילדה שנחזתה להיות במצוקה, לא היה מנוס מהעלאת טענות מקדמיות, והעולתה טענה לפיה פסקה 4 לכתב האישום המתארת הדיפת הרכב החונה לעבר המעורב, אינה מציינת כי הרכב פגע במעורב, ומשכך לא מתואר קשר סיבתי בין החבלות לבין התאונה. משלא ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום, לא נותר לביהמ"ש אלא למחוק את האישום גרימת החבלה של ממש.

ומכאן, ולאחר בקשה לעיון חוזר שהגישה התביעה ונדחתה בהחלטה שבה ביקורת קשה על התנהלות התביעה, השכילה זו להבין כי יש להגיע לתוצאה מקלה בתיק זה, לא רק בשל המצב המשפטי החדש, אלא גם בשל צירוף מקרים מצער, שהוביל לתוצאה קשה ללא רשלנות משמעותית, אם בכלל, מצד נהגת ללא עבר תעבורתי שכל חטאה בהבעת רגישות יתר לילדה שכנראה נמצאת על הרצף האוטיסטי.

משכך, הצדדים הגיעו להסדר לפיו תודה הנאשמת בכתב אישום מדולל, בגין נהיגה בחוסר זהירות וסטייה מנתיב, ללא נקודות לחובתה, תשלם קנס בסך 1,000 ש"ח והצדדים יטענו בחופשיות לעניין פסילה על תנאי. התביעה עתרה לפסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים אך ביהמ"ש קיבל את עיקר טיעוניו של עו"ד אבולפיה וגזר על הנאשמת פסילה מינימאלית על תנאי בת חודש אחד למשך שנה אחת בלבד.